צילום חדשותי
הצילום החדשותי בעצם מתמקד באירועים ובבני אדם שמהווים את נושא הסיקור החדשותי בעיתון היומי.
דוגמות בולטות לכך הן: הופעות פומביות של מנהיגים פוליטיים, אנשים שנפגעו במלחמות או
בפיגועים, מעשים פליליים וכו'. צלם העוסק בצילום חדשותי צריך להיות בעל כישורים כפולים: צלם ועיתונאי!הצלם החדשות משמש כעיתונאי בעל כישורי צילום, עליו להבין את הסיטואציה ולהעביר את המסר דרך התצלום. בשונה
מהכתב אין לו יכולת לשחזר את האירוע לאחר מעשה ע"י ראיונות ותחקיר.
התצלומים הרבים הרואים אור בעיתונים ובכתבי עת בישראל ובעולם מגיעים ממספר מקומות מרכזיים:
1. צלמי העיתון: העיתון מעסיק צלמים קבועים שעליהם לבצע משימות מסויימות לפי בקשת המערכת.
2. צלמים עצמאיים- אלה צלמים שאינם קשורים להסכם קבוע לעיתונים, אלה מצלמים אירועים באופן עצמאי ומספקים תצלומים לכל מערכות העיתונים.
3. סוכנויות צילום ישראליות ובינלאומיות- סוכנויות המאגדות בתוכן צלמים עצמאיים, מספקות תצלומי עיתונות לצד תצלומים המבוצעים לפי הזמנה של חברות ומוסדות.
4.. סוכנויות ידיעות- מרבית הסוכנויות הבינלאומיות הן חלק מסוכנויות הידיעות הידועות: "רויטרס", "עית"ם", AFP (צרפת), מספקות דרך קבע לעיתונים המנויים על שירותיהן לא רק ידיעות וכתבות אלא גם תצלומים. התצלומים מועברים אליהם באמצעות האינטרנט.
5. תצלומים מאזרחים- יש אזרחים שנקלעו לאירועים מעניינים או חשובים וצילמו אותם והם מציעים אותם לעיתונות, לעיתים תמורת תשלום. לדוגמה: צילום רצח רבין ע"י האזרח גרשון שלוינסקי.
בבחירת התצלום המתאים לפרסום יש חשיבות רבה לערכיות התקשורתית של האירוע המצולם, אך עורך תצלומים טוב אינו מסתפק בכך אלא מחפש גם את איכות הצילום ואת הערכים המוספים של התצלום. קיימים מספר קריטריונים לבחינת הערכיות החדשותית של התצלום :
1. ההקשר החדשותי- האם התצלום משקף את האירוע או את הדמות שהם נושא הידיעה. למשל, פינוי פצועים אחרי פיגוע, לחיצת יד בין מנהיגים בעת חתימת הסכם וכו'.
2. הנצחת הרגע- קיימת חשיבות מיוחדת לתצלומים המנציחים אירועים בעת התהוותם והתרחשותם. למשל התצלום שבו נרא רוצחו של הנשיא קנדי יורה בו מטווח קצר או תצלום של נפילת מגדלי התאומים.
3. בלעדיות- לבלעדיות על התמונה חשיבות מיוחדת על רקע התחרות בין אמצעי התקשורת. מבחן הבלעדיות הוא אחד הקריטריונים לקביעת הערכיות החדשותית.
4. ההשפעה על הקורא- עיתונים רבים בעיקר פופולאריים אינם מסתפקים במסירת מידע אלא גם מבקשים לעורר תגובה כלשהי מצד הקורא, בעיקר במישור הרגשי. למשל, רגשות כמו חמלה, כעס, רחמים וכו'.
5. קומפוזיציה- מכלול המרכיבים הנכללים בתמונה ובעיקר מיקומו של הנושא המרכזי ביחס למרכיבי הרקע. לעיתים מרכיבי הרקע פוגעים באיכות הצילום אך צריך לדעת שהם אמורים לדעת שהם צריכים להוסיף לאיכות הצילום ולתרום לסיפור המשתקף ממנו.
דוגמא לצילום חדשותי :
בתמונה אפשר לראות שמדובר בצילום חדשותי, יש כאן את מאפיין של הנצחת הרגע, בלעדיות, ההקשר החדשותי רואים כאן שיש סוג של מלחמה בין הצבא זה משקף איזשהו אירוע של התנגדות או מלחמה, פינוי. בתמונה קיימת חשיבות רבה לקורא וזה אירוע שחשוב לקהל הקוראים, ויש חשיבות לכך בתקשורת.

הצלם
החדשותי חייב להיות נוכח במקום ולהיות ערני ונחוש. הוא משלב סבלנות עם זריזות ברגע
הנכון.
1. צלמי העיתון: העיתון מעסיק צלמים קבועים שעליהם לבצע משימות מסויימות לפי בקשת המערכת.
2. צלמים עצמאיים- אלה צלמים שאינם קשורים להסכם קבוע לעיתונים, אלה מצלמים אירועים באופן עצמאי ומספקים תצלומים לכל מערכות העיתונים.
3. סוכנויות צילום ישראליות ובינלאומיות- סוכנויות המאגדות בתוכן צלמים עצמאיים, מספקות תצלומי עיתונות לצד תצלומים המבוצעים לפי הזמנה של חברות ומוסדות.
4.. סוכנויות ידיעות- מרבית הסוכנויות הבינלאומיות הן חלק מסוכנויות הידיעות הידועות: "רויטרס", "עית"ם", AFP (צרפת), מספקות דרך קבע לעיתונים המנויים על שירותיהן לא רק ידיעות וכתבות אלא גם תצלומים. התצלומים מועברים אליהם באמצעות האינטרנט.
5. תצלומים מאזרחים- יש אזרחים שנקלעו לאירועים מעניינים או חשובים וצילמו אותם והם מציעים אותם לעיתונות, לעיתים תמורת תשלום. לדוגמה: צילום רצח רבין ע"י האזרח גרשון שלוינסקי.
בבחירת התצלום המתאים לפרסום יש חשיבות רבה לערכיות התקשורתית של האירוע המצולם, אך עורך תצלומים טוב אינו מסתפק בכך אלא מחפש גם את איכות הצילום ואת הערכים המוספים של התצלום. קיימים מספר קריטריונים לבחינת הערכיות החדשותית של התצלום :
1. ההקשר החדשותי- האם התצלום משקף את האירוע או את הדמות שהם נושא הידיעה. למשל, פינוי פצועים אחרי פיגוע, לחיצת יד בין מנהיגים בעת חתימת הסכם וכו'.
2. הנצחת הרגע- קיימת חשיבות מיוחדת לתצלומים המנציחים אירועים בעת התהוותם והתרחשותם. למשל התצלום שבו נרא רוצחו של הנשיא קנדי יורה בו מטווח קצר או תצלום של נפילת מגדלי התאומים.
3. בלעדיות- לבלעדיות על התמונה חשיבות מיוחדת על רקע התחרות בין אמצעי התקשורת. מבחן הבלעדיות הוא אחד הקריטריונים לקביעת הערכיות החדשותית.
4. ההשפעה על הקורא- עיתונים רבים בעיקר פופולאריים אינם מסתפקים במסירת מידע אלא גם מבקשים לעורר תגובה כלשהי מצד הקורא, בעיקר במישור הרגשי. למשל, רגשות כמו חמלה, כעס, רחמים וכו'.
5. קומפוזיציה- מכלול המרכיבים הנכללים בתמונה ובעיקר מיקומו של הנושא המרכזי ביחס למרכיבי הרקע. לעיתים מרכיבי הרקע פוגעים באיכות הצילום אך צריך לדעת שהם אמורים לדעת שהם צריכים להוסיף לאיכות הצילום ולתרום לסיפור המשתקף ממנו.
דוגמא לצילום חדשותי :
בתמונה אפשר לראות שמדובר בצילום חדשותי, יש כאן את מאפיין של הנצחת הרגע, בלעדיות, ההקשר החדשותי רואים כאן שיש סוג של מלחמה בין הצבא זה משקף איזשהו אירוע של התנגדות או מלחמה, פינוי. בתמונה קיימת חשיבות רבה לקורא וזה אירוע שחשוב לקהל הקוראים, ויש חשיבות לכך בתקשורת.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה