חופש הביטוי
הזכות של כל אדם להביע את דעתו לפי רצונו לגבי כל דבר ובכל דרך (שיחה, מאמר, מכתב, לבוש, הגנה וכו'). חופש הביטוי מממש את חופש הדעה, המצפון והדיבור. חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות, אבל לעתים היא מוגבלת על ידי חקיקה כדי לא לפגוע בכבוד האדם. גבולותיו של חופש הביטוי שנויים במחלוקת תמידית. למשל: יש חוקים שאוסרים ביטויי גזענות ויש כאלה שיגידו שזו הגבלה של חופש הביטוי. בנוסף, דינים של לשון הרע מגבילים את חופש הביטוי, על מנת לאפשר לשמור על שמו הטוב של האדם. ישנם כמה מאפיינים בתקשורת ובאינטרנט לביטוי חופשי:
1.מיידי - הביטוי עובר מהמקלדת של האדם, לפעמים בלי שהדברים עוברים תהליך של שיקול דעת, בדיקה, סינון ועריכה, ישירות לצג המחשב האישי, ומשם לעולם כולו דרך האינטרנט. זהו תהליך ספונטני.
1.מיידי - הביטוי עובר מהמקלדת של האדם, לפעמים בלי שהדברים עוברים תהליך של שיקול דעת, בדיקה, סינון ועריכה, ישירות לצג המחשב האישי, ומשם לעולם כולו דרך האינטרנט. זהו תהליך ספונטני.
2.בין–לאומי
- אין גבולות גאוגרפיים. המפרסם יכול להיות בכל מקום,
וכך גם קהל הקוראים.
3.אנונימי
- שימוש בשם בדוי או ללא שם בכלל. האנונימיות נתפסת
ברשת כלגיטימית ומקובלת, והיא חלק בלתי נפרד מתרבות הרשת. יש אנשים שמתביישים לרשום פוסט עם דעה אישית בגלל החשש מהתגובות שהם יקבלו מהאחרים. הם מעדיפים שלא יראו שהם אלו שרשמו את הפוסט בגלל מבוכה שאחרים עלולים להכיר אותם והם מעדיפים להישאר אנונימיים.
4.נגיש
לכל אדם - זכות גישה לכל אדם לפרסם ביטויים ותכנים
וגם לצרוך אותם. נגישות זו משמעותה גם פתיחות, אינטראקטיביות (לתקשר) וחופשיות. כל אדם
יכול להגיד מה שהוא חושב וזכותו לרשום את זה בתקשורת ובאינטרנט.
5.בלי
תיווך ועריכה - היעדר סינון או סינון חלקי ושטחי בלבד.
אין תיווך עיתונאי, אין מערכת, אין עורך, ואין גוף אחראי מרכזי.
חופש ביטוי הוא כמובן תלוי תרבות, חברה, זמן ומקום אבל גם תלוי במדיה, כלומר הוא משתנה בהתאם לאמצעי התקשורת.למשל חופש הביטוי אינו דומה בשיחת טלפון בין חברים לחופש הביטוי בשידור בטלוויזיה בערוץ 2. הבחנה זאת נקראת "יחודיות המדיום".לכן ישנו קושי להחיל את הכללים וההגבלות הנוגעים לטלוויזיה ולרדיו גם על האינטרנט.הטלוויזיה והרדיו נשלטים על ידי המחזיקים בתחנות השידור, לעומת האינטרנט המבוזר, שהתכנים שבו נשלטים על-ידי כמות עצומה של משתמשים. עם זאת, בעוד של שאמצעי התקשורת הוותיקים מרוכזים בידי מספר גורמים מצומצמים, שיש להם מערכת ותקנון לניהול התכנים, הרי האינטרנט נחשב למדיום "פרוץ" וחסר פיקוח ובקרה.
חופש ביטוי הוא כמובן תלוי תרבות, חברה, זמן ומקום אבל גם תלוי במדיה, כלומר הוא משתנה בהתאם לאמצעי התקשורת.למשל חופש הביטוי אינו דומה בשיחת טלפון בין חברים לחופש הביטוי בשידור בטלוויזיה בערוץ 2. הבחנה זאת נקראת "יחודיות המדיום".לכן ישנו קושי להחיל את הכללים וההגבלות הנוגעים לטלוויזיה ולרדיו גם על האינטרנט.הטלוויזיה והרדיו נשלטים על ידי המחזיקים בתחנות השידור, לעומת האינטרנט המבוזר, שהתכנים שבו נשלטים על-ידי כמות עצומה של משתמשים. עם זאת, בעוד של שאמצעי התקשורת הוותיקים מרוכזים בידי מספר גורמים מצומצמים, שיש להם מערכת ותקנון לניהול התכנים, הרי האינטרנט נחשב למדיום "פרוץ" וחסר פיקוח ובקרה.
בישראל אין חוק ברור הקובע את הכללים
לפיהם יש לנהוג ברשת האינטרנט. במקרה זה בתי המשפט הם שקובעים פעם אחר פעם, האם
ניתן להגביל את הביטוי ולתבוע אדם על הוצאת לשון הרע. התביעות נוגעות ברוב לאנשים
אשר פרסמו דברים באופן אנונימי (בתגובות/טוקבקים לכתבות, והודעות בפורומים).
כלומר, על בית המשפט לקבוע האם לאפשר לחשוף את פרטיו של אדם מסויים, כדי שיוכלו
לתבוע אותו לדין. להלן מספר כללים שגובשו במשך הזמן מתוך פסיקות בית המשפט, ושמנחים
את השופטים להחליט מתי חופש הביטוי הופך לעבירה:
1. תהיה נתינה לחשוף את זהותו של המפרסם לשון הרע הפוגע בכבודו ובפרטיותו של אדם פרטי, ומנגד, שלא לחשוף זהותו של מי שהתבטא באופן אנונימי בתחום הפוליטי- ציבורי, גם אם מדובר בהתבטאויות קשות ופוגעות.
2. האם יש בפרסום עניין ציבורי.
3. מה עוצמתו של הביטוי הפוגע, ומה הסיכוי לפגיעה בתובע.
4. אם הפרסום הפוגע הוסר מהאתר ותוך כמה זמן והאם מדובר בפרסום חד- פעמי או בפרסום חוזר ושיטתי.
5. האם יש להניח שהקורא הסביר ונתן משקל של ממש לביטוי הפוגע.
כתבה בנושא חופש הביטוי :
פרסמתם פוסט שלילי בפייסבוק? אתם עלולים להיאשם ב"לשון הרע"
קיבלתם שירות גרוע? הבוס שלכם עצבן אתכם והחלטתם לכתוב על כך ברשתות החברתיות? אנו נוטים לחשוב כי לסטטוסים ולפוסטים שאנחנו מעלים אין יותר מדי משמעות, אך כדאי שתקחו בחשבון שאתם עלולים למצוא עצמכם מואשמים בלשון הרע.
בכתבה הזאת יש הפרה של הזכות של חופש הביטוי להתבטאות בפייסבוק, בכך שכבר לרשום את הדעה שלך בפייסבוק על איזשהו משהו נחשב כלשון הרע, כבר מתחילים פחות להביע את הדעה האישית בך שלתקשורת ולרשתות החברתיות יש כוח פרסום אדיר ומהיר ובכך מתבטא הפרה של הזכות להביע מאדם להגיד את הדעה שלו או לרשום אותה על איזה מקרה או אירוע שקרה לו ובכך הוא לא יכול להגיד מה שהוא רוצה לומר ונלקחת לו הדעה כי הוא יאשם בלשון הרע, בכך עדיף להתבטא בצורה יפה ונחמדה מאשר מעליבה ופוגעת באנשים אחרים, חופש ביטוי הינו ערך עליון, אשר יש לשמרו מכל משמר, מכך שיש לנסות ולשמור על שיג-ושיח חופשי בנושאים ציבוריים, מאחר וזה מצוי בלב-ליבו של חופש הביטוי. כל פרסום באינטרנט בגנות אדם, ותיאורו כנוכל, עלול לפגוע בו, להשפילו בעיני הבריות ולפגוע בעסקו ובכך עדיף פחות להוציא דעה על כך ובכך להימנע מלשון הרע.
1. תהיה נתינה לחשוף את זהותו של המפרסם לשון הרע הפוגע בכבודו ובפרטיותו של אדם פרטי, ומנגד, שלא לחשוף זהותו של מי שהתבטא באופן אנונימי בתחום הפוליטי- ציבורי, גם אם מדובר בהתבטאויות קשות ופוגעות.
2. האם יש בפרסום עניין ציבורי.
3. מה עוצמתו של הביטוי הפוגע, ומה הסיכוי לפגיעה בתובע.
4. אם הפרסום הפוגע הוסר מהאתר ותוך כמה זמן והאם מדובר בפרסום חד- פעמי או בפרסום חוזר ושיטתי.
5. האם יש להניח שהקורא הסביר ונתן משקל של ממש לביטוי הפוגע.
כתבה בנושא חופש הביטוי :
פרסמתם פוסט שלילי בפייסבוק? אתם עלולים להיאשם ב"לשון הרע"
קיבלתם שירות גרוע? הבוס שלכם עצבן אתכם והחלטתם לכתוב על כך ברשתות החברתיות? אנו נוטים לחשוב כי לסטטוסים ולפוסטים שאנחנו מעלים אין יותר מדי משמעות, אך כדאי שתקחו בחשבון שאתם עלולים למצוא עצמכם מואשמים בלשון הרע.
בכתבה הזאת יש הפרה של הזכות של חופש הביטוי להתבטאות בפייסבוק, בכך שכבר לרשום את הדעה שלך בפייסבוק על איזשהו משהו נחשב כלשון הרע, כבר מתחילים פחות להביע את הדעה האישית בך שלתקשורת ולרשתות החברתיות יש כוח פרסום אדיר ומהיר ובכך מתבטא הפרה של הזכות להביע מאדם להגיד את הדעה שלו או לרשום אותה על איזה מקרה או אירוע שקרה לו ובכך הוא לא יכול להגיד מה שהוא רוצה לומר ונלקחת לו הדעה כי הוא יאשם בלשון הרע, בכך עדיף להתבטא בצורה יפה ונחמדה מאשר מעליבה ופוגעת באנשים אחרים, חופש ביטוי הינו ערך עליון, אשר יש לשמרו מכל משמר, מכך שיש לנסות ולשמור על שיג-ושיח חופשי בנושאים ציבוריים, מאחר וזה מצוי בלב-ליבו של חופש הביטוי. כל פרסום באינטרנט בגנות אדם, ותיאורו כנוכל, עלול לפגוע בו, להשפילו בעיני הבריות ולפגוע בעסקו ובכך עדיף פחות להוציא דעה על כך ובכך להימנע מלשון הרע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה